


בשליחה אני מסכים/ה לתנאי השימוש
אנא בדקו שכל הפרטים הוכנסו
תודה! חתימתך התקבלה
יש תכנית לשלום - שמדינות האזור כבר אמרו לה כן. עכשיו תורנו:
רוב הציבור
בישראל
תומך בהסדר מדיני
הכולל הקמת
מדינה פלסטינית


כן, שלום
זו הדרך לייצר מציאות חדשה של ביטחון אישי ברחובות שלנו וביישובים שלנו. שלום זו הדרך לייצר מציאות של שוויון אזרחי ולאומי בחברה שלנו.
אין פתרון אחר. לא הולכת לבוא מלחמה אחת גדולה שאחריה העם השני פש וט ייעלם. אנחנו פה, שני עמים, ואף אחד מאיתנו לא הולך לשום מקום.
זו התשובה שלנו לטירוף שמילא את הארץ ב-7/10. זו התשובה שלנו לסכסוך מדמם שגבה המוני קורבנות חפים מפשע משני העמים.

איך שלום - הרצאות בכל הארץ
שלום? ברור. אבל עכשיו? • שלום? בטח. אבל עם מי? • שלום? אני רוצה! אבל איך?
בשנים האחרונות המילה ״שלום״ כמעט נעלמה מהשיח הציבורי, ובמקרים הספורים שבהם כן הוזכרה, היא הוזכרה כמילה ריקה מתוכן. סדרת ההרצאות ״איך שלום״ תתקיים ברחבי הארץ ותעסוק בהיבטיו השונים של מושג השלום, כתשובה פוליטית אפשרית למלחמת הנצח האסונית. ביחד נלמד על סכסוכים שנפתרו ברחבי העולם, על האספקטים החברתיים והכלכליים של השלום ועל התכניות פרקטיות לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני שנמצאות על השולחן.
ההרצאות יועברו ע״י מרצים מובילים בתחומם, יחד איתם, נוכל לדמיין פה מציאות חדשה. כן, אפשר לעשות שלום.
צפו: הסיפורים האישיים של פעילי הקמפיין
שאלות ותשובות
רוב גדול ומוצק בציבור הפלסטיני תומך בשלום עם ישראל ובפתרון שתי המדינות. רוב גדול בציבור הפלסטיני מתנגד לחמאס ולתפישתו המשיחית שאפשר לסלק מכאן את היהודים. סקרים ומחקרים מראים שוב ושוב שזו עמדה עקבית: זה היה נכון באופן עקבי לפני 7.10, וזה נכון ביתר שאת אחריו, כשברור לרוב הפלסטינים שרק שלום יביא להם ביטחון. למשל, סקר עדכני מראה כי 60% מהפלסטינים בעד שלום ומדינה פלסטינית לצד ישראל, בעוד רק 20% מבקשים מדינה פלסטינית מהים ועד הנהר.1 הבעיה היא שהפעם האחרונה שבה הפלסטינים בחרו את מנהיגיהם היתה ב-2006. האינטרס הישראלי הוא בחירות דמוקרטיות חופשיות ברשות הפלסטינית, ואחריהם משא ומתן עם המנהיגות הנבחרת. זו גם הדרך האפקטיבית היחידה לסלק את חמאס ממוקדי הכח.
פרס לטרור?! שלום הוא הדרך היחידה להביס את הטרור. חמאס לא מעוניין בשלום: הוא מעוניין בהמשך המלחמה ובנהרות של דם, משני הצדדים: הוא כבר הראה שלא אכפת לו כמה פלסטינים ימותו. המשיחיים בשני הצדדים, חמאס והכהניסטים, רוצים להילחם עד שיימחה כל זכר לעם השני, מהים עד הנהר. זה לא יקרה. נתניהו נתן פרס לטרור החמאסי לאורך שנים: הוא חיזק את חמאס במישרין, בהעברת מזוודות כסף, הפרדת הרצועה מהגדה וביסוס שלטונו ברצועה, והוא חיזק את חמאס בעקיפין כשסגר את הדלת בפני שלום שייתן לפלסטינים ביטחון, חירות ועצמאות, וכך חיזק את חמאס שטען שרק אלימות תביא לשינוי המצב. ישראל הביסה צבאית את חמאס, אבל סגירת הדלת לשלום תבטיח שחמאס ישתקם. סרבנות שלום היא-היא הפרס לטרור.
לישראל עוצמה צבאית רבה. למרבה הצער, השימוש שנעשה בה לא תמיד קידם את הביטחון שלנו: מלחמה נגד עם שלם, הרעבה והחרבת ערים הן לא רק מעשים מחרידים בפני עצמם, הם גם מקשים מאוד על שיקום האמון בין שני העמים. בכל אופן, ישראל הביסה צבאית את חמאס; אבל הדרך היחידה למחוק את הדרך של חמאס ולמנוע את התאוששותו היא להציג אלטרנטיבה. ממש כמו שבישראל הדרך היחידה לנצח את דרך מלחמת הנצח של הימין הקיצוני היא להציב אלטרנטיבה. אחרת שני העמים יישארו שבויים בידי הקיצונים. ולכן זה הרגע לומר: כן, שלום.
אנחנו מתכוונים לסוף למלחמות, וסוף ל"סבבים" ולאסטרטגיית "ניהול הסכסוך" על אש קטנה שהביאה ל-7.10. אנחנו מתכוונים שילדים בשדרות ובעוטף לא יחיו בפחד מטילים ומחדירות, ושילדים בגדה לא יחיו בפחד מתמיד מקולות נפץ ופשיטות ליליות. אנחנו מתכוונים לשתי מדינות שחיות בשלום וביטחון זו לצד זו, אבל גם בשיתוף פעולה הדדי, בלי הפרדה הרמטית. אנחנו מתכוונים לשני עמים שנהנים מביטחון, חירות ועצמאות. אנחנו מתכוונים לפירוק הנשק של ארגוני הטרור ולפירוק של התנחלויות. זה לא יקרה ביום אחד: זה יהיה תהליך שיצטרך להיעשות בהדרגה באופן שייקח בחשבון את הפחדים המובנים של אנשים בשני הצדדים. לא כל הפרטים יהיו ידועים מראש, ויש מספיק מומחים ואנשי מו"מ כדי לסכם אותם - אבל כדי שזה יצליח, שני העמים חייבים לראות זה בזה שותפי-גורל, לצאת מתוך ההבנה שאף-אחד לא הולך לשום מקום, ושמתוך השותפות הזאת, שהיא הכרחית גם אם לא בחרנו בה, אנחנו חייבים לבנות עתיד לכולנו ולילדים שלנו.
בשני הצדדים יש רוב גדול ומוצק התומך בשלום, בפשרה, בחיים. השנה האחרונה והאסונות שלה רק העצימו את הרצון הזה. למשל, סקר עדכני מראה כי 60% מהפלסטינים בעד שלום ומדינה פלסטינית לצד ישראל, רק 20% מבקשים מדינה פלסטינית מהים ועד הנהר. אבל בשני הצדדים הרוב הזה מאמין בטעות שבצד השני אין פרטנר, שזה נאיבי. העבודה שלנו היא לשכנע את הציבור בשני הצדדים שאנחנו הרוב.